רשומות

הצעת נוסח לישיבת הוועדה ב-20.7.09

(הצעת הנוסח זהה להצעה אשר נמסרה ב-12.7.09 ואינה כוללת את השינויים אשר התקבלו בוועדה)

הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק (תיקון מס'...)(...)*

		פרק י"ח: מינהל מקרקעי ישראל
תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל	1.	בחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960[1] (בפרק זה – חוק מינהל מקרקעי ישראל) -
		(1) בשם החוק, במקום "מינהל מקרקעי ישראל" יבוא "רשות מקרקעי ישראל";
		(2) בסעיף 1 -
			(א) לפני ההגדרה "מקרקעי ישראל" יבוא:
				""חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969[2];";
			(ב) אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא:
				""פנקסי המקרקעין", "פנקסים" – כמשמעותם בחוק המקרקעין;";
		(3) במקום סעיף 2 יבוא:
		"רשות מקרקעי ישראל, מנהלה ועובדיה			2.	(א) מוקמת בזה רשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות), שתנהל את מקרקעי ישראל.
						(ב)	(1) ראש הממשלה והשרים ימנו מנהל לרשות אשר יהיה עובד המדינה; על מינויו של מנהל הרשות לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959[3]; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
							(2) מנהל הרשות כפוף במישרין לשר, ונתונות לו הסמכויות של שר ושל נציב שירות המדינה לפי החוק האמור בפסקה (1), בכל עניין הנוגע לרשות ולעובדיה.
						(ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951[4], מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק האמור, למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
						(ב2) ראו השרים כי מנהל הרשות אינו ממלא את תפקידו כראוי, רשאים הם להודיע לו באישור הממשלה, ובהודעה מנומקת בכתב כי אם בתוך זמן סביר שנקבע בהודעה לא ימלא את המוטל עליו כפי שפורט בהודעה, יורו על סיום כהונתו; לא מילא המנהל את שהוטל עליו בתוך המועד שנקבע בהודעה כאמור, רשאים השרים להודיע לו על סיום כהונתו.
						(ג)	(1) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, ויחול עליהם כל דין החל על עובדי המדינה.
							(2) עובדי הרשות יהיו נתונים לפיקוחו של מנהל הרשות ויפעלו לפי הוראותיו.";
		(4) אחרי סעיף 2 יבוא:
		"תפקידי הרשות			2א.	הרשות תפעל, במסגרת תפקידיה, לניהול מקרקעי ישראל כמשאב לשם פיתוחה של הארץ וכמשאב לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים; ואלה תפקידי הרשות:
						(1) הקצאת קרקעות למטרות מגורים, תעסוקה, שטחים פתוחים ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על-פי צרכי המשק,החברה והסביבה;
						(2) רכישת קרקעות וסיוע למדינה בהפקעת קרקעות לפי כל דין;
						(3) שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל ;
						(4) קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין;
						(5) מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל ככל הנדרש לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן;
						(6) פרסום מידע בקשר למקרקעי ישראל, לרבות פרטים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, וכן נתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון ,לפיתוח ולשמירה על שטחים פתוחים;

						(7) כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.";
		(5) בסעיף 3, במקום "יפעל המינהל" יבוא "תפעל הרשות", במקום "פעולות המינהל" יבוא "פעולות הרשות", ובמקום "תקציבו" יבוא "תקציבה";
		(6) אחרי סעיף 3 יבוא:
		"קידום התחרות ומניעת ריכוז קרקעות בידי יחידים"			3א.	המועצה והרשות יפעלו במטרה לקדם את התחרות בשוק המקרקעין ולמנוע ריכוז קרקעות בידי יחידים.
		(7) בסעיף 4, במקום "מנהל המינהל" יבוא "מנהל הרשות", ובכל מקום, במקום "פעולות המינהל" יבוא "פעולות הרשות";
		(8) בסעיף 4א, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
.			"(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן אחד עשר חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שישה נציגי הממשלה ושני נציגי הקק"ל, כמפורט להלן:
				(1) נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;
				(2) סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
				(3) נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;
				(4) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;
				(5) נציג שר הבינוי והשיכון, מקרב עובדי משרדו;
				(6) נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;
				(7) שני נציגי הקק"ל מקרב חברי דירקטוריון הקק"ל או מקרב עובדי הקק"ל.
			(א1) נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, (כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה).
			(א2) הייתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב הראש קול נוסף באותו עניין.
			(א3) הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן יהיה למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנות אותו לחבר המועצה."; (א4) השרים באישור הממשלה רשאים להורות בצו על הגדלת מספר חברי המועצה לשנים עשר תוך הגדלת נציגי הקק"ל לחמישה במקום לשנים.
		(9) בסעיף 4יב, במקום "המינהל" יבוא "הרשות";
		(10) בסעיף 4טו -
			(א) בסעיף קטן (א), במקום "המינהל ינהל" יבוא "הרשות תנהל", במקום "של המינהל" יבוא "של הרשות", במקום "שבניהולו" יבוא "שבניהולה", והמילים "המתנהלים לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969" - יימחקו;
			(ב) בסעיף קטן (ב) -
				(1) בפסקה (2), במקום "המינהל" יבוא "הרשות", ובמקום "מרשם המקרקעין כמשמעותם בסעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969" יבוא "המקרקעין";
				(2) בפסקאות (3) ו-(4), בכל מקום, במקום "למינהל" יבוא "לרשות";
			(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
				"(ב1) אין במידע שבמאגר כדי להוות אישור מוסמך המעיד על מצב הזכויות לגבי מקרקעי ישראל.";
		(11) בסעיף 4יז -
			(א) בכותרת השוליים, במקום "הקניית בעלות בדירה בבנין רווי – הוראת שעה" יבוא " הקניית בעלות בנכס מקרקעין ";
			(ב) בסעיף קטן (א) -
				(1) ברישא, לאחר המלים "בסעיף זה" יבוא "ובסעיף 4כ";
				(2) במקום ההגדרה "בנין רווי" יבוא:
					""בנין רווי" – בנין הבנוי על מקרקעי ישראל, בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה;";
				(3) במקום ההגדרה ""דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "פנקסים", "רשם", "שטר עסקה"", יבוא:
					""דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר עסקה" – כמשמעותם לפי חוק המקרקעין;"
				(4) במקום ההגדרה "הקניית בעלות", יבוא:
					"הקניית בעלות" - הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס מקרקעין;
					"חוזה חכירה מהוון" – חוזה חכירה שדמי החכירה לפיו, עבור יתרת תקופת החכירה, שולמו מראש בהתאם להוראותיו או להחלטת המועצה, או חוזה חכירה שלפי החלטת המועצה ניתן לשלם מראש את דמי החכירה שלפיו;
					"חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה" – למעט אחד מאלה:
						(1) חוזה חכירה מהוון שבין מטרותיו כלולה גם מטרת עיבוד חקלאי, פרנסה ממשק חקלאי או גידול בעלי חיים (להלן - מטרה חקלאית);
						(2) חוזה חכירה מהוון למטרה שאינה מטרה חקלאית, אשר קבועה בו זיקה אל מקרקעין שהוקצו בהם זכויות למטרה חקלאית;
						(3) חוזה חכירה מהוון שהחוכר לפיו הוא גוף ציבורי. לענין זה-
							"גוף ציבורי"- חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית או חברה מעורבת כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה – 1975, או תאגיד כאמור בסעיף 60 לחוק האמור, או תאגיד שהוקם בחוק או לפיו או רשות מקומית או תאגיד עירוני"
				(5) במקום ההגדרה "חוכר" יבוא:
					""חוכר" – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, ובכלל זה פנקס הבתים המשותפים, כחוכר של נכס מקרקעין על-פי חוזה חכירה מהוון למטרת מגורים או תעסוקה, למעט -
						(1) חוכר משנה;
						(2) חוכר שהפר את חוזה החכירה עם הרשות, ולא תיקן את ההפרה;
						(3) חוכר של נכס מקרקעין שנבנה שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות;"
				(6) אחרי ההגדרה "חוק התכנון והבניה" יבוא:
				""נכס מקרקעין" –מקרקעין ממקרקעי ישראל שהם קרקע עירונית, כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך- 1960; ,
				"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום" - נכס מקרקעין, אשר בהתחשב, בין היתר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בלא תמורה, לרבות דירה בבנין רווי;
				"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום" - נכס מקרקעין, אשר בהתחשב, בין היתר, בסוגו, מיקומו, והיקף שטחו,החליטה לגביו המועצה, כי על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בתמורה, כמפורט באותה החלטה;
				"שומה פרטנית" – אמדן שוויין של זכויות בנכס מקרקעין מסוים אשר נערך על ידי השמאי הממשלתי הראשי או שמאי מקרקעין מטעמו"."
			(ג) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
				(ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
					"(1) הסכים החוכר בכתב, להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – בקשה לרישום); הייתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא הייתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו ניתן יהיה לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין.
					(2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1), יחולו הוראות אלה:
						(א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);
						(ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס , ככל שמדובר בחכירה שלא הייתה רשומה.
				(ב1) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכוללת את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[5], בשיעור שנקבע בסעיף האמור או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה – הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה:
					(1) הייתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם הייתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החוכר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר (להלן- שטר העסקה); לא הייתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהייתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה במועד שבו ניתן יהיה לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין.
					(2) הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:
						(א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כאמור בפסקה (1), כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהתשלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר.
						(ב) על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות חוק המקרקעין והתקנות שלפיו, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא הייתה רשומה.
				(ב2) המועצה תקבע תנאים שלפיהם יהא חוזה חכירה למטרת מגורים או תעסוקה, כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, לחוזה חכירה מהוון.
			(ד) סעיף קטן (ג) – בטל
			(ה) בסעיף קטן (ד) -
				(1) ברישה, אחרי "הודעה לחוכר" יבוא "או תשלום לפיה";
				(2) בפסקה (1), אחרי "התשכ"ג-1963" יבוא "לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לידי החוכר פטורה מתשלום";
			(ו) בסעיף קטן (ה) -
				(1) לפני "הוראת כל דין" יבוא "בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו-(ב1)(2)(ב)";
				(2) במקום "בעלות בדירה" יבוא "בעלות בנכס מקרקעין", ובמקום "זכויות בדירה" יבוא "זכויות בנכס מקרקעין";
			(ז) בסעיף קטן (ו), במקום "דירה בבנין רווי" יבוא "נכס מקרקעין", במקום "בדירה" יבוא "באותו נכס מקרקעין", ובמקום "המינהל יביא" יבוא "הרשות תביא";
			(ח) בסעיף קטן (ח)(2), במקום "מהמינהל" יבוא "מהרשות", ובמקום "בדירה בבנין רווי" יבוא "בנכס מקרקעין";
			(ט) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא:
				"(ט) קבעה המועצה לגבי נכס מקרקעין, כי הקניית הבעלות בו לחוכר כפופה לתשלום, כשהתמורה תיקבע לפי שומה פרטנית בלבד ללא אפשרות לתשלום על-פי שומה כללית, תציע הרשות לחוכר להקנות לו בעלות לגבי אותה חכירה, בהתאם להוראות לפי חוק המקרקעין, והוראות סעיף זה לא יחולו. "
		(12) אחרי סעיף 4יז יבוא:
		"פטור מתשלומי חובה להעברת קרקע בין המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל			4יח.	הממשלה תהא רשאית לקבוע כי העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל לבין עצמם, תהיה פטורה מתשלום חובה כלשהו."
		הגנה על מקרקעי ישראל			4יט.	(א) הרשות רשאית, בין היתר, בשל חשיבותם המיוחדת של מקרקעי ישראל, להתנות את הקניית הבעלות בנכס מקרקעין לפי הוראות סעיף 4יז או 4כ בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בו בעתיד או התחיבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על נכס המקרקעין או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח ההודעה לחוכר כאמור בסעיפים קטנים 4יז(ב) או (ב1) או במועד עריכת ההסכם על הקניית הבעלות, לפי הענין.
						(ב) קבעה הרשות תנאי או הגבלה כאמור בסעיף קטן (א), תציין זאת בבקשה לרישום או בשטר העסקה, לפי הענין, והרשם ירשום הערה על כך בפנקסי המקרקעין; נרשמה הערה כאמור, וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם בפנקסים עסקה הסותרת את תוכן ההערה.




		הגבלה על הקניית הבעלות			4כ.	על אף הוראות סעיף 4יז -

					בהתאם לכללים שתקבע המועצה, הרשות תהא רשאית לקבוע כי הקניית בעלות בנכס מקרקעין בישוב קהילתי קטן או בישוב חקלאי טעונה הסכמת האגודה השיתופית, או הסוכנות היהודית לארץ ישראל, או ההסתדרות הציוניות העולמית, לפי הענין, שתימסר בכתב לרשות. לענין פסקה זו –
						"ישוב חקלאי" – ישוב חקלאי לרבות הרחבה למגורים של הישוב החקלאי שבו החוכרים של נכסי המקרקעין שבתחומו מאוגדים באגודה שיתופית שהיא מושב עובדים, כפר שיתופי, קיבוץ או מושב שיתופי, כהגדרתם לפי פקודת האגודות השיתופיות[6];
						"ישוב קהילתי קטן" - ישוב קהילתי שבו החוכרים של נכסי המקרקעין שבתחומו מאוגדים באגודה שיתופית, שהיא ישוב קהילתי כפרי, כהגדרתו לפי פקודת האגודות השיתופיות, ומספר בתי האב בישוב אינו עולה על 500 או על מספר אחר שיקבע על ידי המועצה.
.







		"הוראת מעבר			9.	(א) בכל פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה שנעשתה על ידי מינהל מקרקעי ישראל או שמינהל מקרקעי ישראל היה צד לה, לרבות בשם בעליהם של מקרקעי ישראל, ערב מועד הקמת הרשות, תבוא הרשות במקום מינהל מקרקעי ישראל; ואולם אם נקבע בהחלטת הממשלה או לפי חוק, כי גוף אחר יבוא במקום מינהל מקרקעי ישראל לעניין פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה מסוימים, יבוא אותו הגוף כאמור.
						(ב) בסעיף זה -
							"מינהל מקרקעי ישראל" – כמשמעותו בחוק זה, בנוסחו ערב מועד הקמת הרשות;
							"מועד הקמת הרשות" – ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010)."




תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל - הוראת שעה	2.	בתקופה שמיום כ"ו באב התשס"ט (16 באוגוסט 2009) עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009), ייקרא סעיף 4יז לחוק מינהל מקרקעי ישראל כך:
		(1) בסעיף קטן (א), בהגדרות "חוכר", "נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום" ו"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום", בכל מקום, במקום "הרשות" יבוא "המינהל";
		(2) בסעיף קטן (ב) -
			(א) ברישה, במקום "הרשות תשלח" יבוא "המינהל ישלח", ובמקום "כוונתה" יבוא "כוונתו";
			(ב) בפסקה (1), במקום "לרשות" יבוא "למינהל", במקום "תגיש הרשות" יבוא "יגיש המינהל", במקום "הרשות" יבוא "המינהל", ובמקום "שהרשות תהא רשאית" יבוא "שהמינהל יהא רשאי";
			(ג) בפסקה (2), במקום "הגישה הרשות" יבוא "הגיש המינהל", במקום "הרשות" יבוא "המינהל", ובמקום "לרשות" יבוא "למינהל";
		(3) בסעיף קטן (ב1) -
			(א) ברישה, במקום "הרשות תשלח" יבוא "המינהל ישלח", ובמקום "הרשות" יבוא "המינהל";
			(ב) בפסקה (1), במקום "הרשות" יבוא "המינהל";
			(ג) בפסקה (2), במקום "לרשות" יבוא "למינהל", ובמקום "הרשות" יבוא "המינהל";
			(ד) בפסקה (3), במקום "תשלח הרשות" יבוא "ישלח המינהל", ובמקום "שהרשות תהא רשאית" יבוא "שהמינהל יהא רשאי";
		(4) בסעיף קטן (ג) -
			i. בפסקה (1), במקום "הרשות רשאית" יבוא המינהל רשאי";
			בפסקה (2), במקום "קבעה הרשות" יבוא "קבע המינהל", ובמקום "תציין" יבוא "יציין";
		(5) בסעיף קטן (ו) במקום "הרשות תביא" יבוא "המינהל יביא";
		(6) בסעיף קטן (ח)(2) במקום "מהרשות" יבוא "מהמינהל".
תיקון חוק מקרקעי ישראל	3.	בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960[7] -
		(1) בסעיף 1- במקום הגדרת "קרקע עירונית" יבוא-
			""קרקע עירונית"- קרקע שייעודה לפי תוכנית מפורטת, כמשמעה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965, למגורים או לתעסוקה"
			"תעסוקה" –תעשיה, מלאכה, משרדים, מסחר, תיירות או מלונאות וכיוצא באלה, ולמעט חקלאות או גידול בעלי חיים. "
		(2) בסעיף 2-
			(א) בפסקה (6), הסיפה החל במילים "ואולם העברת הבעלות" – תימחק.
			(ב) בפסקה (7), במקום האמור בה יבוא "העברת בעלות במקרקעי המדינה או במקרקעי רשות הפיתוח שהם קרקע עירונית. "
תיקון חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל	4.	בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-1994 [8] -
		(1) בסעיף 18(א), במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "המינהל" יבוא " הרשות";
		(2) בסעיף 20 -
			(א) בכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות";
			(ב) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "שיקבע המינהל" יבוא "שתקבע הרשות";
		(3) בסעיף 23(ד), במקום "למינהל" יבוא" לרשות", ובמקום "שבינו" יבוא "שבינה".
תיקון חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים	5.	בחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1997[9], בסעיף 4(ב)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום	6.	בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה-1965[10], בסעיף 6(א)(11), במקום "מינהל", יבוא "רשות".
תיקון חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל	7.	בחוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, התשל"ו-1976[11], בתוספת, ברישה, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה)	8.	בחוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-2002[12]-
		(1) בסעיף 3(א) , במקום "ומינהל" יבוא "ורשות";
		(2) בסעיף 5(א), במקום "לחוק מינהל מקרקעי ישראל" יבוא "לחוק רשות מקרקעי ישראל", ובמקום "מועצת מינהל" יבוא "מועצת".
תיקון חוק גנים בוטניים	9.	בחוק גנים בוטניים, התשס"ו-2006[13], בסעיף 4(ב)(4), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה	10.	בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998[14], בסעיף 2(א)(2), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)	11.	בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט- 1998[15] -
		(1) בסעיף 1 , בהגדרה "רכישה", במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(2) בסעיף 3(ו), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק ההוצאה לפועל	12.	בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -1967[16], בתוספת השנייה, בחלק א'-
		(1) בסעיף 10, בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(2) בסעיף 12 , במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים	13.	בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998[17], בתוספת השניה, בסעיף 17, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת	14.	בחוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח-2008[18], בסעיף 13(5), בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)	15.	בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967[19]-
		(1) בסעיף 4, במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(2) בסעיף 10, בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(3) בסעיף 18, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק יישום תכנית ההתנתקות	16.	בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005[20], בסעיף 85(ד)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "אישורו" יבוא "אישורה".
תיקון חוק יסודות התקציב	17.	בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[21], בסעיף 40(ד), במקום "חוק מינהל מקרקעי ישראל" יבוא "חוק רשות מקרקעי ישראל".
תיקון חוק כביש ארצי לישראל	18.	בחוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה –1994[22], בסעיף 8(ג), בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)	19.	בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[23],
		(1) בסעיף 19(3), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(2) בסעיף 39(9), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק המכר (דירות)	20.	בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 [24], בסעיף 8(ב), במקום "מינהל" יבוא "רשות", במקום "ידיו" יבוא "ידיה", במקום "מוכר" יבוא "מוכרת", ובמקום "קיבל" יבוא "קיבלה".
תיקון חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)	21.	בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974[25] , בסעיף 2ב -
		(1) בסעיף קטן (א)(3), בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "התחייב" יבוא "התחייבה";
		(2) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות";
		(3) בסעיף קטן (ג), במקום "חוייב" יבוא "חויבה", במקום "הוא האחראי" יבוא "היא האחראית", ובכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות".
תיקון חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים)	22.	בחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981 - [26]
		(1) בסעיף 1 –
			(א) במקום ההגדרה "המינהל" יבוא:
				""הרשות" – רשות מקרקעי ישראל;";
			(ב) בהגדרה "הממונה", בכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות";
		(2) בסעיף 2(א), במקום "מחוז" יבוא "מרחב";
		(3) בסעיף 5(א), במקום "במינהל" יבוא "ברשות";
		(4) בסעיף 5ד(ג)(2) , במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק משק הדלק (קידום התחרות)	23.	בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד-1994[27] -
		(1) בסעיף 1 -
			(א) במקום ההגדרה "המינהל" יבוא:
				""הרשות" – רשות מקרקעי ישראל;";
			(ב) בהגדרה" חוזה בלעדיות", במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(2) בסעיף 5, במקום "שיווק" יבוא "שיווקה", במקום "שעליו" יבוא "שעליה", ובכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות" ובמקום "ישווק" יבוא "תשווק".
		(3) בסעיף 6, במקום "המינהל" יבוא "הרשות".
תיקון חוק נכסי המדינה	24.	בחוק נכסי המדינה, התשי"א-1951[28], בסעיף 6, בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק לעידוד בניית דירות להשכרה	25.	בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז-2007[29], בסעיף 6(ב), בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון	26.	בחוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, התשס"ח-2008[30], בסעיף 3 -
		(1) בסעיף קטן (ד), במקום "מינהל" יבוא "רשות", במקום "יהיה" יבוא "תהא", ובמקום " ערוך" יבוא "ערוכה";
		(2) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק רשות הספנות והנמלים	27.	בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004[31] -
		(1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "מינהל מקרקעי ישראל" יבוא:
			""רשות מקרקעי ישראל" – כהגדרתה בחוק רשות מקרקעי ישראל;";
		(2) בסעיף 26(ב), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(3) בסעיף 52(א), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(4) בסעיף 53(ב)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק הרשות לפיתוח הגליל	28.	בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג- 1993[32], בסעיף 9(א)(2), במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "המינהל" יבוא "הרשות".
תיקון חוק הרשות לפיתוח הנגב	29.	בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991[33], בסעיף 9(א)(2), במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "המינהל" יבוא "הרשות".
תיקון חוק רשות נאות מרפא	30.	בחוק רשות נאות מרפא, התשל"ג-1973[34], בסעיף 2(א)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק רשות פיתוח (העברת נכסים)	31.	בחוק רשות פיתוח (העברת נכסים), התש"י-1950[35], בסעיף 3(10), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק שמירת הניקיון	32.	בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984[36], בסעיף 12(א), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק התכנון והבניה	33.	בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965[37] -
		(1) בסעיף 6א(א)(10), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(2) בסעיף 7(א)(10), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(3) בסעיף 18 (ב)(2), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(4) בסעיף 33ג(א)(7), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(5) בסעיף 259(ד) -
			(א) ברישה, במקום "חוק מינהל מקרקעי ישראל" יבוא "חוק רשות מקרקעי ישראל";
			(ב) בפסקה (2), במקום "שהחכיר מינהל" יבוא "שהחכירה רשות", במקום "אליו" יבוא "אליה", ובמקום "בהסכמתו" יבוא "בהסכמתה";
		(6) בתוספת הראשונה, בסעיף 2(9), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
		(7) בתוספת השנייה , בסעיף 3(ד), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
פרק מינהל מקרקעי ישראל - תחילה	34.	(א) תחילתו של פרק זה, למעט סעיפים 1(2),(7),(8)(7),(9)(ג),(10),(11),(12) ו-3, ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).
		(ב) תחילתם של סעיפים 1(2),(7),(10),(11) ו-3(1),(2)(ב) לחוק זה, ביום כ"ו באב התשס"ט (16 באוגוסט 2009).
		(ג) תחילתו של סעיף 4יח לחוק מינהל מקרקעי ישראל כנוסחו בסעיף 1(12) לחוק זה, ביום תחילת הצו האמור בסעיף 4א (4א) כנוסחו בסעיף 1(8) לחוק זה.

[6] כל ההגדרות הן למעשה לפי תקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות) ומכאן הצורך בהפניה.